הסטודיו בברלין בחן את שילובם של הפליטים בחברה הגרמנית. הפרויקט מציע עירוב שימושים במבנה מגורים ומושתת על מודל כלכלי וארכיטקטוני שמצד אחד נותן לפליטים נחיתה רכה בברלין ומצד שני מעודד אותם לצאת ולהתערות בחברה הגרמנית.

קומת הקרקע היא מסחרית- "גוורבה" (מונח גרמני) ומי שמפעיל אותה אלו הפליטים שגרים בבניין כתנאי לשהותם במחיר סמלי. בכל שנה שכר הדירה יעלה ובך המודל מעודד את הפליטים להיות עצמאים ולחפש מגורים במקום אחר בעיר.
קומת הקרקע היא מצע למפגש בין הפליטים לגרמנים המקומיים וקומת הגג היא מצע למפגש בין הפליטים לבין עצמם.
בכך שאזור התעסוקה מהווה קרקע פורייה למפגש עם האוכלוסיה הגרמנית, הפליטים משפרים את השפה, מפתחים קשרים וצוברים ניסיון תעסוקתי. 

הדיור מתוכנן באופן מינימאליסטי אך יעיל כך שמספק לפליט את כל צרכיו אך מצד שני מעודד אותו לצאת ולחפש דיור במקום אחר בעיר, כאשר משג ידו יאפשר זאת.