בין ירושלים לברלין
ובין חינוך לאהבה
פרויקט גמר
הובל על ידי האדריכל דניאל מינץ- ניתן לפנות להמלצה
הפרוייקט ממש את רעיון עיר הולכי הרגל על מקטע מדרך חברון, דרך יציקת זהות לעיר הולכי הרגל, מהארצי העירוני, השכונתי, והפרטי.
לפרוייקט 4 שלבים בקני מידה שונים ושמותם: "סגרגציה" , "אינטגרציה" , "חינוך מול אהבה" , " חינוך לצד אהבה"
בכל שלב יוצג הרעיון המרכזי, וישולבו רפרנסים מתוך עולמות האדריכלות והקולנוע. הרפרנסים המיוחסים לעולם הקולנוע הינם רפרנסים קונספטואליים בעוד שהרפרנסים האדריכליים קונקרטיים
סגרגציה
זהות ארצית
דרך חברון משמשת כגבול עירוני לצידה התפתחו שכונות שונות במהלך השנים . לעומת דרכים עתיקות אחרות הדרך לא נטמעה במרקם העירוני והפכה לעורק תחבורתי ראשי ללא אופי שחוצה את העיר.
בירושלים יש מתח המתמיד שקיים בין העולם הגשמי לעולם הרוחני ואת הרצון לחיבור ביניהם.
התפתחות השכונות לאורך הציר
לאורך ההיסטוריה מהבהיר לכהה
הדרכים העתיקות שיוצאות מירושלים בין מזזרח למערב: דרך יפו, דרך עזה
דרך חברון היא מקטע מכביש 60 והיא בעלת חשיבות ארצית והיסטורית - "דרך ההר" או בשמה הנוסף- "דרך האבות"
מהווה קארדו ארצי היסטורי
"ירושלים של מעלה וירושלים של מטה" , המתח המתמיד בירושלים
מלאכים בשמי ברלין / וים ונדרס ; פטר הנדקה ; ריכארד ריטינגר , 1987
אינסופי
אהבה טהורה
למעלה
שמימי
גשמי
סופי
תשוקה
למטה
ניתוח היסטורי של דרך חברון מבחינת שכונות ומבנים היסטוריים בעלי חשיבות אוניברסאלית עד מקומית, מבסס את מעמדו של העורק הראשי שחוצה את העיר.
שדה קונספטואלי
מיפוי בינוי היסטורי, ובחירת אתר בגודל של ק"מ * ק"מ
דוגמאות לערי "הולכי רגל" mile²
רפרנס: רציפות עירונית
לונדון
ונציה
פריז
אינטגרציה
זהות אורבנית
הרעיון הוא ליצור עיר הולכי הרגל שמייחדת את המרחב ויוצקת לו זהות ומשמעות.
עיר הולכי הרגל נקבעה על פי גבולות של קילומטר על קילומטר. לה, נקבעו שערים שמרמזים על קיומה של העיר החדשה מרחוק ושמכניסים אליה את הולך הרגל בכיווניות מוגדרת.
אסטרטגיית הציפוף נקבעה על פי עקרונות הבלוק הברלינאי מכיוון שהם מציבים את האדם במרכז מבחינה חברתית ומוסדית.
יצירת המרקם האחיד שנמצאת בגבולות האתר לצד שאיפה להציב את האדם במרכז, מאפשרת חיבור בין שני עברי דרך חברון והופכת אותה לשדרה משמעותית בעלת אופי ייחודי.
הבלוק הברלינאי ועקרונותיו
איכויות במרחב האורבני שיש ליצוק/לשמר
THE URBAN SPACE /William H. Whyte , 1980
התבודדות
מפגש
מופע
פעילות
אלמנט
מבט
אפשרויות ריבוי
לעיר הולכי הרגל נקבעו שערים באזורים אסטרטגיים בעיר.
השער המזרחי- טיילת שרובר (קצה העיר, לאזור המדברי הקוסמי) השער המערבי- פארק המסילה , פנים העיר, אזור ההרי, הרומנטי) ציר הדוקומאנוס
חינוך מול אהבה
זהות שכונתית
האתר שנבחר, ממוקם בצומת משמעותית בעיר הולכי הרגל ולו זהות ייחודית.
הפרוגרמה נקבעה על פי ניתוח הסרט "CINEMA PARADISO" בו האהבה וההגשמה העצמית מקיימת קונפליקט מתמיד עם החינוך המוטמע.
,הפרוייקט שואף לחשוף את המתח המתמיד שקיים בחיי היום יום בבלוק המגורים הברלינאי דרך שילובו עם פרוגרמות ציבוריות.
שזירת מרחבים משותפים משלב הילדות ועד שלב הזיקנה, מייצרת זיכרון מחזורי שקושר את האינדבדואל לנרטיב הקולקטיבי.
הפרוגרמות שקיימות בבלוק הברלינאי החדש הם: מגורים ; מגורים לגיל השלישי ; תעסוקה ; מסחר בקומת הקרקע ("גוורבה") ; גן ילדים ; בית ספר ; מוסד ללימודים גבוהים ואולם קונצרטים.
אופי הבלוק הברלינאי החדש מתאים את עצמי לעידן הזכוכית בכך שהוא משלב בתוכו שקיפויות שונות בהתאם להתרחשות האנושית המתוכננת.
תקופת חיינו
CINEMA PARADISO /Giuseppe Tornatore , 1988
מרחב
הכוונה
תחומי עניין
אהבה
כנסייה
מתווך
קולנוע
בחירת שקיפויות שונות ביחס לשימוש החלל, הגודל שלו, ולפעילות בזמן. וזאת על מנת לתזמן אירועים במרחב
תוכנית קומת קרקע של הבלוק הברנילנאי החדש מציגה את הפרוגרמות השונות ומנעד שקיפותן.
צבעי השקיפויות תואמות את הטבלה לעיל והצבת הפרוגרמות אחת לצד השניה נעשתה תוך מחשבה של תזמון אירועים ויצירת זיכרון מחזורי.
מבט לכיוון מערב: סמטת לימודים גבוהים ממול, בית הספר מימין ואולם הקונצרטים משמאל
חינוך לצד אהבה
זהות פרטית
בית הספר היסודי, בעל שלוש קומות, שני אטריומים וחצר שהיא חלק מהבלוק הברלינאי, ממוקם בנקודה אסטרטגית שפונה מצידו האחד אל עבר אולם הקונצרטים ומצידו השני אל עבר מגורי הגיל השלישי. בכך, הפרוייקט מעודד לחשוב מחדש על התכנון של בתי הספר לצד פרוגרמות שמקיימות את המפגשים וההתרחשויות הא- פורמאליות האפשריות.
שילוב פרוגרמה קהילתית בתוך בית הספר (אולם ספורט) והחצר המשותפת בין בית הספר לגיל השלישי מעצימה את חוויות המפגש הבין- אישי ויוצרת מחזוריות שנצרבת לכדי זיכרון אישי וקולקטיבי המחזקת את אופי המקום ואת זהות הפרט.
פיתוח מוסד חינוכי כפרוגרמה עיקרית מעלה לדיון כיצד אפשר לשלב את המפגשים הבלתי פורמאלים בחיי היום-יום בחינוך הפורמאלי וכן, כיצד אפשר להפגיש את הילדים עם תחומי האהבה והתחביבים השונים בחיינו בשלב כה קריטי בחיים בו מתעצבת זהותנו האישית.